אני והפרעת הקשב שלי
ישנם כמה דברים שעיצבו אותי להיות מי שאני :
המשפחה שלי –
שקיבלה אותי כפי שאני וידעה לחזק אותי לאורך השנים.
החינוך שקיבלתי הוביל לערכים שאני פועלת לפיהם: צניעות וקבלה עצמית, כבוד לזולת ונדיבות בחומר וברגש.
הפרעת הקשב שלי –
שאיתגרה אותי ועיצבה אותי להיות המבוגר שאני היום
שלימדה אותי להתמיד למרות שיותר קשה לי לפעמים מאחרים
ספורט –
מאז ומתמיד אני עוסקת בפעילות ספורטיבית,קראטה, גלישה, סקייטבורד, כדורגל בנות, טניס ובעשור האחרון ענף האופניים.
גיליתי שהספורט הוא כלי לוויסות התנהגותי ומתעל את האנרגיות למקום מזין מצמיח וחיובי.
מגיל צעיר אני זוכרת את עצמי עם כל מיני "תופעות" והרגלים שלא ידעתי איך לכנות אותם בשם.
רק בעשור השלישי לחיי הוצמדה אבחנה להפרעה.
שמחתי לדעת שיש לי הפרעת קשב ועוד יותר כשהבנתי שבזכות הרבה כח רצון סיגלתי התנהגויות והרגלים
בכדי להתגבר על דברים שלא הבנתי איך עושים אותם.לדוגמא :
זיכרון צילומי,גישה חיובית לחיים,התמדה,יחסי אנוש וקבלת השונה .
לפני שנתיים עשיתי צעד נוסף והחלטתי לשלב טיפל תרופתי.עד אז היו לי המון דיעות קדומות על הכדור
(רובן מחוסר ידע והבנה בנושא). התחלתי לקחת וגיליתי עוד יכולות שטמונות בי,עכשיו ההיפר אקטיביות הבסיסית שבי
מתועלת למקומות נכונים הפחד הכי גדול שלי מהכדור היה איבוד החיות ושימחת חיים שבי, לא רק שלא איבדתי את החיות שבי
אלא גם גיליתי עד כמה אני יכולה להיות מסודרת,דידקטית,יעילה,מווסתת ורגועה.
כל השנים כמו כל ילדי הפרעת קשב וריכוז ליוו אותי מחשבות על חוסר מוצלחות, תחושות כישלון, שיפוטיות כלפי היכולות הלימודיות שלי
וקושי בהבנת הוראות והנחיות. מאז שהחלתי עם הטיפול גיליתי שאומנם הספורט הצמיח אותי אך כל העת היו בי יכולות ותכונות
שהיתוודעתי אליהן כשהתחלתי טיפול תרופתי.
בעבורי הספורט הוא אויר, הדרך שלי להתמודד עם כעס, תיסכול,דרך הספורט למדתי להעריך עד כמה אני נחושה,
מחויבת, בעלת יכולת התמדה, אמיצה, חזקה.
אני מזמינה ילדים עם הפרעת קשב וריכוז להצטרף אליי לרכיבות אופניים מתוך הבנה שהספורט
יהווה עבורם חוויה חיובית משמעותית ויכול לשנות את עולמם.
"הדרך קלה אם הינך נבון דיך להיות קל מיטען" (אליס מונרו)
